"כשהייתי בישיבה, על כל סוגיה, פוליטית או חברתית, היה לתורה מה להגיד. שיעורים, ויכוחים, דיונים. אבל היום, כשאני מסתובב בקמפוס אקדמי בחברה חילונית, ורוב היום עסוק בכלל בדברים אחרים – אני לפעמים מרגיש שהתורה נשארה איזה "זיכרון" מהעבר, ולא ממש רלוונטי ל-2020.
לכן, בתוך העומס האקדמי של המבחנים והעבודות, בחרתי להקדיש זמן ללימוד תורה, ואני מרגיש איך בית המדרש הופך למשהו רלוונטי יותר מתמיד, התורה נוכחת כדבר חי ודינמי – תורה שבונה חיים ומעצימה אותם.
נעם מילר, סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן
לומד בתכנית "שבילי נעם" בירושלים